חלון ההזמנה הוא לא מספר אחד

מה אנחנו מחזיקים, ומה לא

אנחנו מחזיקים חלון הזמנה מומלץ לאחד־עשר יעדים. זה לא כל היעדים שיש לנו עליהם מידע — לרוב האחרים יש נתוני עונות ותחבורה אבל לא חלון — ולכן כל מה שכתוב כאן נכון לאחד־עשר האלה, ולא נאמר על שאר העולם.

מה שמעניין הוא שהאחד־עשר האלה לא מתפזרים באקראי. הם מסתדרים כמעט מושלם לפי דבר אחד: כמה זמן הטיסה.

ככל שהטיסה ארוכה יותר, כך החלון מוקדם ורחב יותר

לרנקה, פחות משעת טיסה: 3 עד 8 שבועות מראש. בודפשט, שלוש וחצי שעות: 4 עד 8. אתונה, שלוש שעות: 5 עד 8. פראג, ארבע שעות: 5 עד 9.

רומא ווינה, שלוש וחצי שעות כל אחת: 6 עד 10. ברצלונה ולונדון, ארבע וחצי עד חמש ורבע: 7 עד 12. פריז ואמסטרדם, חמש שעות: 8 עד 14.

ובנגקוק, עשר וחצי שעות ובלי קו ישיר קבוע: 10 עד 16 שבועות.

זה טווח של 3–8 בקצה האחד ו־10–16 בקצה השני. אותה עצה כללית — "תזמינו מוקדם" — היא מוקדמת מדי לקפריסין ומאוחרת מדי לבנגקוק, ובשני המקרים היא עולה כסף.

למה זה מתנהג ככה

טיסה קצרה עם הרבה מפעילות מתייצבת מאוחר: יש מספיק מושבים ומספיק תחרות, והמחיר לא בורח עד קרוב יחסית. לכן להזמין ארבעה חודשים מראש ללרנקה זה בעיקר לוותר על גמישות בלי לקנות שום דבר בתמורה.

טיסה ארוכה מתנהגת הפוך: פחות תדירות, פחות מושבים, וביקוש שמצטבר מוקדם. שם ההמתנה היא זו שעולה.

הממצא שחוזר בכל אחד עשר

בדקנו את הימים שנוטים להיות זולים יותר בכל אחד־עשר היעדים. יום שלישי מופיע בכולם — אחד־עשר מתוך אחד־עשר. יום רביעי מופיע בתשעה.

שאר הימים מפוזרים: שני, שישי ושבת מופיעים בשלושה יעדים כל אחד. במילים אחרות, אם יש לכם יום אחד של גמישות, שלישי הוא המקום הראשון להסתכל בו כמעט בלי קשר ליעד.

זו לא הבטחה למחיר. זה הסדר שכדאי לבדוק בו, וזה עולה כלום לבדוק.

מה לעשות עם זה

קחו את משך הטיסה שלכם וגזרו ממנו את החלון, לפי מה שנמדד באחד־עשר: כשעה כ־3–8 שבועות, שלוש עד ארבע שעות כ־4–10, ארבע וחצי עד חמש ורבע כ־7–14, ומעל עשר שעות כ־10–16.

ואז, בתוך החלון, נסו להזיז את יום היציאה לשלישי. שני הדברים האלה ביחד הם כמעט כל מה שנמצא בשליטתכם לפני שהמחיר נקבע אצל הספק.