אמסטרדם או וינה: שתי ערים, שתי חופשות שונות

ההגעה

וינה היא כשלוש וחצי שעות טיסה, אמסטרדם כחמש. חלון ההזמנה שאנחנו מכוונים אליו לוינה הוא 6–10 שבועות, לאמסטרדם 8–14.

משדה התעופה: וינה עם CAT תוך 16 דקות (‏€12) או S־Bahn תוך 25 (‏€4.30). אמסטרדם עם רכבת ישירה ל־Centraal תוך 17 דקות (‏€5.40). שתיהן מהמחוברות באירופה, וההגעה בשתיהן היא לא חלק מהבעיה.

העונה קובעת אחרת בכל אחת

לאמסטרדם עונת השיא היא אפריל עד אוגוסט — אפריל הוא חודש הצבעונים — והתקופה המשתלמת היא ספטמבר–אוקטובר: עדיין נעים, פחות צפוף, מחירים יורדים. ביולי–אוגוסט העיר צפופה מאוד.

לוינה, עונת השיא היא הקיץ, אבל ההמלצה המעניינת היא דווקא דצמבר בזכות שוקי חג המולד, או אפריל–מאי. וינה בדצמבר היא יעד בפני עצמו ולא פשרה חורפית.

איפה לישון

באמסטרדם: יורדאן הוא הלב, יקר אבל המיקום שווה את זה; קנאל רינג מרהיב. באמצע — De Pijp והמרכז המזרחי. בחסכוני — אמסטרדם צפון ואוד־וסט.

בוינה: נויבאו, הרובע השביעי, מלא גלריות, בוטיקים ומסעדות, וקרוב לכל — זו ההמלצה הברורה. הרמה היקרה היא העיר הפנימית; החסכונית היא מרגרטן ופאבוריטן.

מה כל אחת עושה טוב יותר

אמסטרדם היא עיר של מוזיאונים גדולים ושל תכנון מראש. הרייקסמוזיאום, ואן גוך ובית אנה פרנק דורשים הזמנה — בית אנה פרנק שלושה עד ארבעה שבועות מראש, בלי כניסה מזדמנת. גם האופניים הם חלק מהחוויה, וכדאי להכיר את הכללים לפני שרוכבים.

וינה היא עיר של קצב איטי יותר. מוזיאון ההיסטוריה האמנותית מחזיק ורמיר, ברויגל וקאראווג׳ו; בית קפה ויני מאפשר לשבת שעות עם כוס אחת, וזה חלק מהתרבות ולא סובלנות; והאופרה מוכרת כרטיסי עמידה בעשרה אירו ביום ההופעה.

במשפט אחד: אמסטרדם מתגמלת תכנון, וינה מתגמלת חוסר מעש.